» שאלות ותשובות | מי טובים

מי טובים   אוסמוזה הפוכה

האם מכשירי מי טובים סופחים גם את הפלואור שבמים?
 
לא! הפלואור הוא מהמינרלים החשובים שנמצאים במים והוא חשוב לבריאות השיניים של ילדים הנמצאים בשלב הגדילה.
הפילטרים של מי-טובים שומרים על כל המינרלים החשובים שבמים ובכללם כמובן גם הפלואור.
 
אילו חומרים מסוננים במערכות הסינון והטיהור של מי-טובים ?
 
מסנני הפחם מרחיקים לכלוך, חול, חלודה וחנקנית וסופחים ריחות וטעמי לוואי ומסלקים יותר מ-90 אחוז מהכלור המצוי במי השתייה.
 
מה ההבדל בין מי ברז למי-טובים?
 
מי הברז שעוברים תהליך של סינון וטיהור קפדני במתקני המים של חברת מי-טובים מגיעים ללקוח ללא כלור וללא מזהמים, ללא שמנים דלקים שעלולים לחלחל למקורות המים, ועם זאת שומרים על טעמם הטבעיועל המרכיבים החיוניים של המים.
מי ברז הם מים הנשאבים מבארות ללא כל סינון וטיהור.
 
האם המכשיר מטפל באבנית שבמים?
 
מכשירי טיהור המים של מי-טובים מנקים את כל האבנית שבמים, אך עם זאת שומרים על המרכיבים החיוניים שבמים.
 
מדוע מים זורמים הם מים טריים?
 
מים זורמים, הינם מים שאינם עומדים. המים הזורמים בצינורות נמצאים בתנועה מתמדת ומתחדשים ללא הפסק וכך נשמרת טריותם.
כמו מזון טרי, מים טריים הם טעימים יותר.
 
מדוע חשוב להחליף את המסננים בזמן?
 
ע”מ למנוע הצטברות של חיידקים על גבי הסנן, שנמצא בסביבה רטובה.
החלפתו בזמן חשובה לשמירה על איכות המים. סיבה נוספת היא שהפחם נשחק ומאבד את יכולותיו בתקופה העולה על כשנה.
 
כל כמה זמן רצוי להחליף את הסננים?
 
אנו ממליצים להחליף את הסננים במערכת האוסמוזה כל 12 חודשים – לפי הוראות היצרן.
 
מהן ההשלכות של שימוש במים בבקבוקים על זיהום הסביבה?
 
תעשיית ביקבוק המים המינרלים היא תעשייה ענקית, וכמובן שגם לה השלכות סביבתיות.
הקרן למען הטבע (World Wide Foundation for Nature) WWF , ההערכה היא
שמעל- 1.5 מיליון טון פלסטיק נמצאים בשימוש גלובלי של כ- 89 ביליון ליטרים מים בבקבוקים כל שנה.
כמו כן על פי Climate Action Network, שריפה של בקבוקי פלסטיק גורמת לשחרור כלור
רעיל (ודיאוקסין פוטנציאלי) וכמו כן, נספחות מתכות כבדות לאפר וההטמנה של פלסטיק גורמת
לשחרור פתלאטים מזהמים לקרקע.
בנוסף, על פי מגזין UTNE, רק 5 אחוז מהפסולת הפלסטית עוברת מחזור.
 
האם תעשיית המים המינרלים המבוקבקים עומדת באותם תקנים שבהם עומדים מי הברז?
 
בדיקות כימיות ובקטריאליות מתבצעות ע”י חברות המים המינרלים בפיקוח שירות המזון לפי “תקנות בריאות העם – מים מינרלים ומי מעיין”.
קיים דמיון רב בדרישות ההרכב הכימי בהשוואה לתקנות בריאות העם למי שתייה.
בשנת 1994 נקבע תקן למי שתייה במכלים (ת”י 1994 1501) הכולל הגדרות כימיות הדומות
לתקנות בריאות העם למי שתייה.
בשונה ממי שתייה או ממים מסוננים ומטוהרים בעלי תו תקן, המים המינרלים לא מחויבים בציון
או בבקרה מיקרוביאלית לאורך חיי המוצר.
כמו כן, בארץ אין חברות המאמצות תקן זה וכרגע אין לו אזכור בתוויות של ספקי המים בבקבוקים.
על פי מחקר מדעי בן ארבע שנים שפורסם ע”י המועצה להגנת משאבי טבע (NRDC 1999)
נמצא שמים בבקבוקים אינם בהכרח נקיים או בטוחים יותר בהשוואה למי ברז ושככלל, למי ברז מטוהרים
קיימים תקנות ותקנים מרובים יותר מאשר למים בבקבוקים.